החלטה בתיק ת"א 5007-09

1. לפניי בקשה לפסילת מסמכים שהוגשו למומחית מטעם בית המשפט בתחום הפסיכיאטריה וכן בקשה לפסול את המומחית עוד בטרם נתנה חוות דעתה וזאת בשל הגשת מסמכים אלה לעיונה. מטעמי נוחות יכונו להלן המבקשת - הנתבעת והמשיב - התובע.

הרקע וההליכים

2. התובע, יליד 8.3.77, נפגע בתאונת דרכים שאירעה ביום 7.10.08. התאונה היתה גם תאונת עבודה והתובע נבדק על ידי ועדות רפואיות של המוסד לביטוח לאומי לקביעת דרגת נכותו. הוועדה הרפואית מדרג ראשון  קבעה את נכותו הצמיתה של התובע בשיעור של 10% בתחום האף אוזן גרון,  0% בתחום האורטופדיה, 0% בתחום הנוירולוגיה ו-0% בתחום הנפשי. התובע הגיש ערר בפני הוועדה הרפואית לעררים. ועדת העררים קיבלה את הערר בתחום האורטופדיה והנוירולוגיה וקבעה לתובע נכות בשיעור של 10% בכל אחד מתחומים אלה. שיעור הנכות שנקבע בתחום האף אוזן גרון נותר בעינו. התובע הסיר את הערר שהגיש בנוגע למצבו הנפשי. כפועל יוצא נותרה על מכונה קביעתה של הוועדה הרפואית לפיה לתובע לא נותרה נכות פסיכיאטרית צמיתה.

3. התובע הגיש בקשה להביא ראיות לסתור את קביעת ועדת העררים בתחום הפסיכיאטרי בלבד. טענת התובע היתה, כי חלה החמרה במצבו הנפשי המצדיקה מינוי מומחה מטעם בית המשפט בתחום זה. הבקשה התקבלה (החלטתי מיום 29.7.12). ד"ר דורסט מונתה כמומחית מטעם בית המשפט בעניינו של התובע (להלן: המומחית).

טענות הצדדים וגדר המחלוקת

4. לטענת הנתבעת, התובע העביר למומחית מסמכים האסורים בהמצאה אשר כוללים חומר שלא נערך לצורך טיפול רפואי, ובכלל זה חוות דעת האסורות בהמצאה. התובע מצדו, אינו חולק על כך שחלק מהמסמכים שהועברו מטעמו למומחית אכן אינם מסמכים המותרים בהמצאה. אלה כוללים מסמכים העוסקים ברישיונו של התובע, מסמך רפואי מטעם מומחה אורטופדי, מסמכים מתיק המשטרה וכן קבלות וחשבוניות. התובע הבהיר כי המסמכים הנ"ל הועברו למומחית בשל טעות.  לגבי מסמכים אלה, קיימת אם כן, תמימות דעים בין הצדדים כי מדובר במסמכים האסורים בהמצאה למומחית. המחלוקת בין הצדדים בעניין זה מתמקדת בשני סוגי מסמכים נוספים שהועברו לה: האחד, מכתבי המלצות שקיבל התובע במסגרת עבודתו ומכתבי פיטורין. השני, מכלול החומר בעניינו של התובע מטעם הוועדות של המוסד לביטוח לאומי. התובע טוען שהוא רשאי להציג מסמכים אלה בפני המומחית ואילו הנתבעת מתנגדת לכך.

5. כמו כן, הצדדים חלוקים בשאלה האם יש מקום לפסול את מינוי המומחית בשל חשיפתה למכלול המסמכים שהוצגו בפניה, כולל אלה שהוצגו בפניה בטעות. לטענת הנתבעת, נוכח כמות המסמכים הפסולים שהועברו למומחית, סביר כי הדבר ישפיע באופן לא הוגן על שיקול דעתה ולפיכך יש לפסול את מינויה. לטענת התובע, העברת המסמכים למומחית אין בה כדי לפגום בשיקול דעתה המקצועי ולפיכך אין הצדקה לפסילת המינוי. אציג תחילה את התשתית הנורמטיבית ולאחר מכן אדון בטענות אלה כסדרן.

המסגרת הנורמטיבית

6. תקנה 8(א) לתקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), תשמ"ז-1986 (להלן: תקנה 8 או התקנה) קובעת כי:

"תוך חמישה עשר ימים מיום שהודע לנפגע על מינויו של מומחה, ימציא הנפגע למומחה ולכל בעלי הדין האחרים את כל המסמכים בדבר הטיפול הרפואי שניתן לו ובדבר הבדיקות שנבדק לצורך אותו טיפול, הנוגעים לענין שבמחלוקת, ובלבד שלא יגיש למומחה חוות דעת רפואית". (ההדגשות שלי, ש.ל.)

תקנה 8 היא חלק ממנגנון כולל אשר נקבע בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 לפיו בית המשפט ממנה מומחה נטרלי אשר תפקידו הוא להעריך באופן אובייקטיבי את שיעור הנכות שנגרם לנפגע עקב תאונת הדרכים. במסגרת זו, מורה התקנה כי יש להעביר לעיונו של המומחה רק מסמכים "בדבר הטיפול הרפואי" שניתן לנפגע ובדבר "הבדיקות שנבדק לצורך אותו טיפול". כמו כן, אוסרת התקנה להעביר למומחה "חוות דעת רפואיות".

7. בענייננו, ברי כי המלצות ממקום עבודתו של התובע ומכתבי פיטורין, אינם יכולים להיחשב כמסמכים בדבר "טיפול רפואי". עדיין יש לבחון האם הם נכללים בגדר מסמכים המותרים בהצגה למומחית פסיכיאטרית. כמו כן ברי כי מסמכים מוועדות הביטוח הלאומי אסורים בהמצאה למומחה בין בשל כך שבחלקם אין הם בגדר מסמכים העוסקים "בטיפול רפואי" ובין משום שבחלקם הם מהווים "חוות דעת" האסורות בהמצאה. עדיין יש לבחון האם בנסיבותיו המיוחדות של המקרה דנן, ניתן להעביר למומחית מסמכים אלה, כולם או חלקם.

המלצות ומכתבים ממקום העבודה

8. במסגרת החומר שהועבר למומחית, נכללים מסמכי תודה והוקרה ומכתבי פיטורין שנשלחו לתובע. הנתבעת טוענת כי אין מדובר במסמכים רפואיים וכל מטרת הצגתם בפני המומחית היא ליצור מצג עובדתי אשר מקומו להתברר בפני בית המשפט. לעומתה, טוען התובע, כי בעניין תיעוד המועבר למומחה רפואי בתחום הפסיכיאטרי יש לנהוג בדרך מקלה ורחבה. ממכתבי ההמלצה ניתן ללמוד על אודות מצבו הנפשי והתנהגותו של התובע עובר לתאונה ולכך יש חשיבות רבה. כמו כן, לטענתו, אין בכך כדי לפגוע בזכויותיה הדיוניות של הנתבעת אשר בהמשך ההליכים יתאפשר לה לזמן את עורכי המכתבים ולחקור אותם בנוגע לאמור בהם.

9. דומה כי טרם התבהר באופן מלא היכן עובר "קו פרשת המים" בין מסמכים המותרים בהצגה למומחה פסיכיאטרי, למסמכים שאינם מותרים בהמצאה לו. ההבנה לפיה אין מקום להגביל  מומחה בתחום הפסיכיאטריה לעיון ברשומות רפואיות בלבד קנתה לה שביתה בפסיקה מזה זמן רב. זאת, שכן מטבע הדברים, עניינים שבנפש האדם אינם נלמדים רק מבדיקות קליניות אלא גם מהתרשמות כוללת, הוליסטית יותר, על התנהגותו של האדם (ראו: רע"א 5638/95 מגדל חברה לביטוח בע"מ נ' שמור פ"ד מט(4), 865, 875 (15.1.1996)). כך נקבע, כי 'תיק מסמכים' שנאסף במהלך תקופת משפטו ומאסרו של המבקש מותר בהמצאה למומחה בית המשפט בתחום הפסיכיאטרי (רע"א 6808/11 פלוני נ' פלוני (14.5.2012). בית המשפט הבהיר כי תיק המסמכים כולל פרטי מידע משמעותיים, מהם יכול הפסיכיאטר ללמוד על אופיו ומצבו הנפשי של המבקש (שם). יחד עם זאת, ברור שאין לפרוץ את הסכר באופן שניתן יהיה להזרים למומחה בתחום הפסיכיאטריה מידע בלתי מבוקר העלול לסלף את התמונה העובדתית המוצגת בפניו ולפגוע בשיקול דעתו. בעניין זה מציינת כבוד השופט שטרסברג-כהן ברע"א 5638/95 הנ"ל:

"הקושי נעוץ בקו התפר העדין והבעיתי שבין מידע אובייקטיבי למידע סובייקטיבי מגמתי, או בלתי מגמתי, וכן, באסימטריה הנוצרת בפני המומחה אם המידע הזורם אליו מגיע מצד אחד בלבד. כאן עלינו לעמוד על המשמר ולדאוג שהמידע המוזרם יהיה רלוונטי אוטנטי ואובייקטיבי ככל שניתן, ושלא יוזרם למומחה מידע המעמידו במצב בו עליו למיין חומר סותר, דבר ההופך את תפקידו לתפקיד מעין שיפוטי" (עמוד 875 לפסק הדין).

10. מהאמור לעיל עולה כי יש חשיבות למהות החומר שהוצג למומחה. כאשר לחומר המועבר למומחה יש השלכה חשובה על הבדיקה הפסיכיאטרית, יש והצגתו תותר למרות שאין מדובר במסמכים בדבר טיפול רפואי. מבלי לקבוע מבחן ממצה, דומה כי ניתן להסתייע במספר מבחני עזר לצורך אבחון בין מסמכים שראוי להציגם למומחה בתחום הפסיכיאטריה לבין מסמכים שראוי שלא להציגם בפניו. ראשית, ברי כי על המסמכים להיות רלבנטיים, קרי מסמכים העשויים לסייע למומחה להתחקות אחר התנהגותו של התובע וללמד על אישיותו. שנית, יש לבחון האם המסמכים נא ספו והוכנו באופן נטרלי והוגשו למומחה במלואם באופן שלא נערך סיווג על ידי מגיש המסמכים בין כאלה שמועילים לו לכאלה העלולים לפגוע בעניינו. שלישית, יש לבחון האם המסמכים נערכו על ידי אנשי מקצוע כחלק מתפקידם (בסייג שאין מדובר ב"חוות דעת" לפי תקנה 8 הנ"ל). כך לדוגמא, ברע"א 6808/11 הנ"ל, היה מדובר במסמכים רלבנטיים, שנאספו לצורכי השב"ס ושהוכנו על ידי אנשי מקצוע בשב"ס. בכך מושג איזון נאות בין האינטרס לחשוף את המומחה למידע אשר יועיל לו לאבחן את הנפגע באופן מלא וכולל לבין האינטרס כי לא יועבר אליו חומר בלתי מבוקר אשר עלול להיות מגמתי ולא לשקף נכון את התשתית העובדתית לאשורה.

11. יישום אמת מידה זו במקרה שלפניי מוביל למסקנה שאין להתיר את המצאתם של המסמכים שהוצגו בפני המומחית שעניינם המלצות שונות שניתנו לתובע במהלך עבודתו ומכתבי פיטורין. מסמכים אלה אמנם עשויים להיות רלבנטיים לבחינת התנהגותו של התובע. ברם, אין כל דרך לדעת האם בפני המומחית הוצגה תמונה מלאה בעניין זה. כמו כן, בענייננו המסמכים לא נערכו על ידי אנשי מקצוע אשר תפקידם לדווח על התנהגותו של התובע. מטעמים אלה, איני סבורה שראוי להמציא מסמכים אלה למומחית.

מסמכים מאת ועדות המוסד לביטוח לאומי